כל בן אדם נתקל לפעמים בקושי לווסת רגשות. אבל עבור חלקם, המאבק להתמודד עם רגשות קשים ועוצמתיים הוא בעיה מתישה ומתמשכת. קשיי ויסות יכולים להכביד על מערכות יחסים, להציף באשמה עצמית, בשיפוטיות ולהוביל לניסיונות הימנעות שבהמשך רק מגבירים את הרגשות הכואבים מהם מנסים לברוח. מטופלים כאלה מגיעים לטיפול מוצפים במגוון נושאים מורכבים, ולעתים הם בעצמם מתקשים לזהות מה השינוי הדרוש בדרכי התמודדותם.

במצבים מורכבים כמו אלה, מטפלים ומטופלים כאחד, לעתים חשים חוסר מוצא, עד כדי ייאש. לנסות לסייע בנסיבות היא משימה מאתגרת. לכן, המטפלים זקוקים לכלים שיעזרו למטופלים להבין טוב יותר את החוויות הרגשיות שלהם, וכמו-כן, לאסטרטגיות יעילות שיכולות לאפשר שינוי בחיי היום-יום.

DBT הוא גישה טיפולית המשלבת תפיסת עולם זן-בודהיסטית, פילוסופיה דיאלקטית ועקרונות קוגניטיביים-התנהגותיים. הטיפול מבוסס בעיקרו על אימון שיטתי של מיומנויות התמודדות.

DBT מוכר כפסיכותרפיה מבוססת-מחקר למעלה מ-30 שנה. הוא פותח בארה"ב, במקורו כמענה לקשיים האופייניים לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, ביניהם: קשיים בוויסות רגשי וחוסר יציבות (בזהות, ביחסים, בתעסוקה ועוד), לעתים גם מלווה בהתנהגות סיכונית והרס עצמי, לרבות אובדנות ושימוש בחומרים ממכרים.

במהלך השנים יישום הטיפול בשיטה זאת התרחב לאוכלוסיות נוספות מבחינה אבחנתית (הפרעות אכילה, התמכרויות, חרדה, דיכאון, טראומה מורכבת ועוד), גיל (ילדים, מתבגרים, מבוגרים), מסגרת טיפולית (מרפאה, טיפול יום, אשפוז, פנימיות, בתי ספר, ועוד) ומתכונת טיפולית (פרטנית, קבוצתית, זוגית, משפחתית, הדרכת הורים). בעקבות הראיות אודות יעילות DBT, הטיפול נכלל בהמלצות מדריך הנחיות של ארגוני איכות בתחום בריאות הנפש באנגליה (NICE) ובארה"ב (APA). בהתאם לכך, בשנים האחרונות התרבו גם בארץ המסגרות בהן ניתן לקבל טיפול זה.

מקור התקווה לשיפור איכות החיים של המטופל ב-DBT הוא יישום מיומנויות להתמודדות יעילה. לכן, הטיפול מתבסס על רכישת מיומנויות בארבעה תחומים על מנת:
• להכיר במצבים כפי שהם ולקבלתם, ללא שיפוטיות (קשיבות)
• לשאת ולפעול בעת מצוקה כך שהמצב לא יחמיר (עמידות במצוקה)
• לקדם מערכות יחסים (יעילות בינאישית)
• להתמודדות עם רגשות עוצמתיים (ויסות רגשי).